[א] ציוונו הקדוש ברוך הוא שלא לעשות מלאכה במועדים. ואחד מהטעמים הוא כדי שעל־ידי־זה נהיה פנויים לזכור הנסים הגדולים והאותות והמופתים שעשה לנו ולאבותינו, ונודיעם לבנינו ולבני־בנינו. וגם יש תועלת נוספת ב
הספירה שאנחנו סופרים מידי יום מנתקת את היהודי מחשכת העולם, מחשכת מצרים, מהחושך שדבק בעם ישראל בהיותו במצרים 210 שנים. מרוב התעתועים שבעולם, כל האורות שבו הם פסיכודליים - אורות הדיסקוטקים, פאבים, האורו
בספרים דנים, מהיכן המקור שעושים שמחה ביום הזה. מובא בפוסקים ע"פ הגמרא, שתלמידי רע"ק פסקו מלמות עד פרוס עצרת, דהיינו, בחצי שבין פסח לעצרת, זה יוצא בדיוק בל"ג. אם כן, בל"ג פסקו מלמות, ולכן נוהגים שמחה ב
הלכות חודש אלול, וערב ראש השנה
שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג'
[א] מראש חדש אלול עד אחרי יום הכפורים, המה ימי רצון. ואעפ"י שבכל השנה הקב"ה מקבל תשובה מן השבים אליו בלב שלם, מכל מקום ימי
ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא חנוכה
במקצת ספרי הראשונים והאחרונים כתבו רמזים לחג החנוכה וכן דיניה מן התורה, במאמר שלפנינו נביא בעז"ה מקצת הדברים.
כתב הרמבן בריש פרשת בהעלותך (ח' ב'): ובלשון הזה מצא