אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  הגאון הרב ששון גריידי זצ"ל  |  חומר מארכיון המדינה  |  donationforyemanit  |  ראש השנה וכיפור  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  מדור פרשת השבוע  |  פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      הרב צימרוט לג בעומר
דף הבית >> ס ר ט י - ו י ד א ו >> חגים ומועדים >> לג בעומר >> הרב צימרוט לג בעומר


עצרת התעוררות בית כנסת הגורל
הרב משה עטרי וה"ה עזר עוזרי הי"ו


הרב לסרי שליט"א - צעיר ומאושר
סרטון מומלץ לימי התשובה

 אתר סרטי וידאו לתימנים. רואים את הקולות הקש לכניסה

אשמורות בכותל המערבי.

 

 



שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג''

א] בליל שני של פסח, מתחילין לספור ספירת־העומר. וסופרין מעומד. המצוה היא לספור תכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ובדיעבד זמנה כל הלילה{א}. ונוהגים לספור אחרי קדיש תתקבל של תפילת ערבית{ב}. אלא אם כן הזמן מוקדם, דוחים הספירה לאחר עלינו לשבח{ג}:

 [ב] וזהו סדר הספירה כפי מנהגינו. הגדול שבציבור (או חזן בית־הכנסת) מודיע תחילה מניין הספירה של אתמול, כגון ביום העשירי אומר כך, אתמול תשעה יומי בעומרא, דאינון חד שבועא ותרין יומי{ד}. ואח"כ מברך, בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר, ומתכוין בברכה זו להוציא את כל הקהל וגם הם מתכוונים לצאת בברכתו (ועיין לעיל סימן ח'' סעיף י"ח). סיים הברכה, עונים כולם אמן. וממשיכים לומר, וכן הוא אומר עמהם, "הַאיְדַּאנָא עשרא יומי בעומרא, דאינון חד שבועא ותלתא יומי", לפי שמצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו. (ופירוש "האידאנא", כמו האיי עידאנא, ר"ל זה העת. ובספירת יום אחרון, מסיימים שבעה שבועי "שלמי", ר"ל תמימים). ואומר, הרחמן יחזיר עבודת ביהמ"ק למקומה במהרה בימינו, ואמרו אמן. ועונים אמן{ה}. וממשיכים לומר מֵעוֹמֵד למנצח בנגינות מזמור שיר וגו'' (ובשאמי מוסיפים אח"כ אנא בכח) ואח"כ יושבים ואומרים למנצח על הגתית, ושיר למעלות אשא עיני וגו''{ו}. ויש מהבלדי שנוהגים לומר למנצח על הגתית ושיר למעלות תחילה, ואח"כ למנצח בנגינות{ז}, כולם מִיּוֹשֵׁב:

[ג] מי ששכח כל הלילה ולא ספר, יספור ביום בלא ברכה, ובלילות שאחר כך יספור בברכה (ועדיף שימנה עם הציבור, שאז יצא ידי חובתו בשמיעת הברכה מפי הרב, כדי לצאת דעת כל הפוסקים{ח}). ואם שכח גם כל היום, יספור אחר־כך בכל הלילות בלא ברכה. ואם נסתפק אם ספר בלילה או לא, אף־על־פי שלא ספר ביום שלאחריו, מכל־מקום בשאר הלילות יכול לספור בברכה{ט}:
[ד] השואל מחבירו בין השמשות או אחר־כך כמה מונים היום, יאמר לו, אתמול היה כך וכך. שאם יאמר לו היום כך וכך, אינו רשאי לברך אחר־כך על הספירה{י}:
[ה] לכתחילה קודם שיברך, צריך לידע על מה הוא מברך, דהיינו שידע כמה ימים הוא בספירה. ובדיעבד אם לא ידע ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחבירו, יצא{יא}:
[ו] בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא והמה ימי דין, לכן נוהגין בימים אלו קצת אבִילות, שאין נושאין נשים ואין מסתפרים. ויש אצלינו בקהילות קודש תימן יע"א שלושה מנהגים בזה. יש הנמנעים מן התספורת מערב פסח עד ערב שבועות כדעת האר"י ז"ל, וכן אין עושין נישואין עד אחרי שבועות. ויש (והם הרוב) שאין נמנעים מאלו אלא עד ל"ג בעומר, ומשם ואילך הכל מותר (כדעת הרמ"א{יב}. ושיטת מרן שלא להסתפר אלא עד יום ל"ד, לא נתפשטה אצלינו). ודוקא ביום ל"ג עצמו מסתפרין ולא מבלילה. וכשחל ל"ג ביום ראשון, מסתפרים כבר ביום ששי שלפניו לכבוד שבת. ובתימן היו מקומות שכל השנה דרכם להסתפר כמעט בכל ערבי שבתות, או כל ערב־שבת שנייה, לכבוד שבת, לפיכך גם בספירת־העומר נהגו כך. ואין קְפִ–ידָא אם בעיר אחת מקצתם נוהגים כך, ומקצתם נוהגים כך{יג}. ומי שהיה טרוד ולא הספיק להסתפר קודם פסח, וכעת שערו מגודל באופן שצריך להסתפר לכבוד שבת, יכול גם בזמנינו להסתפר אפילו קודם ל"ג, אבל צריך להשתדל לא להגיע לידי כך{יד}:
[ז] אעפ"י שמותר לעשות נישואין בימים אלו למי שעדיין לא קיים מצות פריה ורביה, או שאין לו מי שישרתנו{טו}, מכל־מקום המנהג להימנע, הן הנוהגין בזה עד ל"ג, והן הנוהגין עד אחרי שבועות כנז"ל. ושידוכין (דהיינו שעושים הצדדים תנאים ביניהם) עושין, ומותר לעשות אז אפילו סעודה, אבל בלא ריקודים ומחולות{טז}. וכן עושים בימי העומר סעודת־מצוה שהגיע זמנה כגון מילה ופדיון הבן, בשירה ובזמרה. אבל שלא לצורך מצוה, יש הנמנעים מלשורר או לשמוע קול שיר, ולא רק בכלים אלא אפילו בפה סתמא (חוץ מבשבתות), עד ערב שבועות. וכן יש קצת שנמנעים עד אז מלקנות כלים ובגדים חדשים{יז}:
[ח] הסנדק (הוא המחזיק את התינוק על ברכיו בשעת מילה) והמוהל ואבי הבן, מותרין להסתפר לכבוד המילה ואפילו ביום שלפני המילה סמוך ללילה קודם הליכה לבית הכנסת{יח}. והנוהגים כהאר"י (כדלעיל סעיף ו'') נמנעים מלהסתפר גם בזה{יט}:
[ט]אין אצלינו המנהג שהזכירו הפוסקים{כ} שלא לעשות מלאכה אחד אנשים ואחד נשים כל ימי הספירה משקיעת החמה עד לאחר ספירת־העומר{כא}:
[י] בששת השבתות שבין פסח לעצרת, נוהגים לקרות מסכת אבות לפני תפילת מנחה, עם פירוש רבי'' עובדיה מברטנורה, פרק בכל שבת. וכן ספר משלי אחרי מנחה, כחמישה פרקים בכל שבת. והם תקנת קדמונים{כב}. ויש שקורים את משלי בימות החול אז, מעט בכל יום, בשילוש שאחרי תפילת שחרית{כג}:


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

זכות לימוד התורה בנוסח תימן ושימור המסורת והחייאת מורשת תימן
תעמוד לתורמים היקרים נאמני עדת תימן לברכה והצלחה ישועה ורפואה ומילוי כל משאלה.

תרום בשמחה ללימוד ילדי תימן

להפקיד או העברה בנקאית לחשבון הת"ת: מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631


לפרטים נוספים להתקשר לטלפון  050-4148077  תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר גם בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב יחזקאל 46 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 112 כניסה ב ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים