בראשית – בראש כל דבר חייב אדם מישראל לדעת כי – ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... (הה''ק רמ''ל מססוב).
התורה שבכתב מתחילה באות ''ב'' – בראשית – ואילו התורה שבעל פה מתחילה באות ''מ'' – מאימתי קורין את שמע.
רמז לכך מצוי בפסוק ''ודברת בם'', שדרשו עליו חז''ל ''ולא בדברים אחרים'' (יומא יט), כלומר – ודברת רק בדברים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל פה, המתחילות שתיהן באותיות ''בם'', ולא בעניינים אחרים שהם דברים בטלים. (מגיד תעלומה). להמשך
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג – א)
הפרשה הקודמת מסתיימת במילים: ''ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל'' – ודבר זה הלא נגרם בעטיים של ישראל, כפי שאמר משה: ''ויתעבר ה' בי למענכם'' (דברים ג-כו), ואם כן הרי לא היו ראויים לכך שיברכם – על כן בא הכתוב מיד ומספר, כי משה רבנו המנהיג הנאמן והמסור לא שם לבו לכך, אלא ברך את בני ישראל – ''וזאת הברכה אשר ברך משה''. לפיכך נקרא משה דוקא כאן ''איש האלוקים'', משום שעל ידי כך התדבק במידתו של השם יתברך עצמו, שהוא עובר על פשע... (צרור המור). להמשך
הרה"ג מאיר צימרוט שליט"א פרשת בראשית - צולם בישיבת "מתימן יבוא" בשנת הקש<<הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם אם טעה ואמר מוריד הטל, ולא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה', גומר ברכת מחיה המתים, ואינו צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שהזכיר טל. מיהו צריך ליזהר מאד שלא יטעה
פרשת בראשית: ספר קהלת להאזנה
מאתר נוסח תימן מאת הרה"ג יהודה גמליאל שליט"א פרקים: א / ב / ג / ד / ה / ו/ ז / ח / ט / י / יא /יב
עלון מחודדין פרשת בראשית הקש>> עלון מחודדין בראשית לילדים הקש>>
הצדקה היא סימן לזרע אברהם אבינו שנאמר:
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' לעשות צדקה.
ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת,
אלא בזכות הצדקה, שנאמר בצדקה תִּכּוֹנָנִי.
וגדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות,
שנאמר עֲשֹׂה צדקה ומשפט, נבחָר לי"י מִזָּבַח.
ואין ישראל נגאלים אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה, וְשָׁבֶיהָ בצדקה.
מתימן יבוא - הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רח'' תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867מבשר טוב -ת"ת לבני עדת תימן רח'' אבינדב 22 ירושלים.