איגרת לפרשת בראשית

מישיבת מתימן יבוא ות"ת מבשר טוב בירושלים

 בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.  {פ}

פרשת בראשית מתוך מעיינה של תורה

''בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ'' 
בראשית – בראש כל דבר חייב אדם מישראל לדעת כי – ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... הה''ק רמ''ל מססוב
התורה שבכתב מתחילה באות ''ב'' – בראשית – ואילו התורה שבעל פה מתחילה באות ''מ'' – מאימתי קורין את שמע. רמז לכך מצוי בפסוק ''ודברת בם'', שדרשו עליו חז''ל ''ולא בדברים אחרים'' (יומא יט), כלומר – ודברת רק בדברים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל פה, המתחילות שתיהן באותיות ''בם'', ולא בעניינים אחרים שהם דברים בטלים. (מגיד תעלומה). להמשך

סרט וידאו חדש 

ראש חודש מרחשון בימים ראשון ושני

בליל ראש חודש קודם תפילת ערבית, מנהגינו שעומד הגדול שבציבור במקומו, ואומר פיוט שער הרחמים וכו' ואחר־כך אומרים הציבור יחד מזמור ברכי נפשי וגו

להמשך הלכות ראש חודש

שַׁעַר הָרַחֲמִים לְעָם בְּךָ בוֹטֵחַ.
בְּיוֹם רֹאש הַחוֹדֶש הַזֶּה יִפָּתֵחַ:

יוֹם יִשְׁעִי לְךָ אֶקְרָא בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת. אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא נוֹרָא עֲלִילוֹת . שְׁלַח נָא גְאֻלּוֹת וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ. וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: שער

הָסֵר מֵעָלֵינוּ,צוּר, זַעַם וְעֶבְרָה. הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ צִנָּה וְסוֹחֵרָה. פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה הֱיֵה נָא סוֹלֵחַ. שְׁעֵה נָא עֲתִירָה כְּקָרְבַּן הַמִּזְבֵּחַ: שער

וְעַד אָן עַמְּךָ יִהְיוּ בֵין צָרִים. חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ עַל רְשָׁעִים אַכְזָרִים.  אַדִּיר אַדִּירִים, אֵל, נָא יְהִי עַמְּךָ לָבֶטַח. גְּאֻלָּה לַעֲבָדִים הֱיֵה נָא שׁוֹלֵחַ: שער

דְּרוֹר תְּהֶא קוֹרֵא לָעָם הַנִּדְכָּאִים. וְאוֹיֵב יְזוּרֶה הַצֵּל נָא חֵלְכָּאִים. עֲשֵׂה נָא פְלָאִים וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ. וּבְקוֹל שִׁירִים נָאִים נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ: שער

הָשֵׁב נָא שְׁכִינָה לְבֵית הַבְּחִירָה. וְהָסֵר מְגִנָּה מֵעַל שֶׂה פְזוּרָה. עֵדָה הַסּוֹרֵרָה כְּבֵדָם פַּלֵּחַ. וּבְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן אֶת לִבֵּנוּ שַׂמֵּחַ: שער