מתוך ספר ש"ע המקוצר אורח חיים ח"ג סימן ק"ג. להרה"ג יצחק רצאבי שליט"א
[א] כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החָרבן, לכן נוהגין כמה ענייני אבילות מיום זה עד תשעה באב. אין נושאין נשים אפילו מי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו{א}, ואפילו סעודת־שידוכין אין עושין בימים אלו{ב}, ולא סעודת חנוכת־הבית וכיו"ב. ורבים נמנעים אפילו מסתם שירה בפה{ג} (חוץ מבשבתות). ורק סעודות של־מצוה שהגיע זמנן, עושים, כגון מילה ופדיון הבן, ואז שרים כרגיל ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב{ד} :
[ב] ונוהגים גם כן שאין קונים ואין לובשים בגד חדש מי"ז בתמוז, והוא הדין שלא לקנות כלי חדש, משום שיש בזה שמחה, וגם שהיה צריך לברך שהחיינו. ואפילו בשבת אין לובשין חדש. ועל מילה ופדיון הבן מברכים שהחיינו, שלא להחמיץ את המצוה. ועל פרי יש להקל לברך שהחיינו ובפרט בשבת, או אפילו בחול אם לא ימצא פרי זה לאחר תשעה באב{ה}. ולא יכו את התלמידים או הבנים בימים אלו{ו}:
[ג] וכן נוהגים רבים שלא להסתפר בימים אלו דהיינו מי"ז בתמוז{ז} לא שערות הראש ולא שער הזקן ולא כל שיער שבגופו. חוץ מהשפה העליונה שבזקן, כל שמעכב את האכילה, מותר. ואסור לגדולים לספר את הקטנים. ויש שנוהגים לימנע מלהסתפר רק בשבוע שחל בו תשעה באב כפי עיקר הדין{ח}. ומי שלא הספיק להסתפר קודם י"ז בתמוז ושערו מגודל באופן שצריך להסתפר לכבוד שבת, מותר לו להסתפר גם אחרי ראש חודש [חוץ משבוע שחל בו ת"ב], אבל צריך להשתדל לא להגיע לידי כך{ט}: להמשך קריאה
.jpg?id=18205693)
בטעינה...
