מתוך הספר ודרשת בחגך

שעת סכנה – תקנה מיוחדת, או קיום עיקרא דדינא: יש לעיין אם שתיקנו שבשעת סכנה מניחה על שולחנו הוי תקנה מיוחדת וחדשה, או שהעמידו בשעת הסכנה את ההלכה על עיקרא ויסוד דינא, בכדי שלא ינזק.

בקונטרס חנוכה ומגילה לגר"ח טורצין בסי' ג כתב להוכיח מהתוס' בדף כא: בד"ה 'דאי' שכתבו לחוש למי שאחר הדלקתו אם ידליק, אך בזמננו שמדליקין בפנים, יכול להדליק בביתו אחר הזמן. ומדוע לא נקטו התוס' שידליק בזמן הגמ' בביתו אחר הזמן בדיעבד כפי שכתבו לנהוג בזמננו. על כורחך שתקנת ההדלקה על שלחנו בביתו מחודשת היא, ואינה קיום עיקר התקנה בדיעבד. וכן הוכיח מהמג"א בסי' תרעח סק"ב שכתב שבזמן שמדליקין בפנים, לא נאמר הכלל שנר שבת עדיף מנר חנוכה, משום שאור נרות חנוכה יאירו לו בעת אכילתו. וצ"ב מדוע לא אמרו לנהוג כן גם בזמן הגמ', שיקנה נר חנוכה וידליקו בתוך ביתו, ומדוע העדיפו שיקנה נר שבת. ע"כ שסבר כי על שלחנו הוא תקנה מחודשת לשעת הסכנה. ולדבריהם כתב בקונטרס חנוכה ומגילה שם בסק"ג כי כיון שהיא תקנה מחודשת, אם חלפה הסכנה, מחוייב להדליק בפתח ביתו כנדרש, משום שלא קיים את עיקר המצווה. ואם היה מקיים בשעת הסכנה את עיקר דינו, לא היה מחוייב להדליק בשנית, אחר שקיים מצוותו בדיעבד.

אולם הרשב"א הקשה על בעה"מ שהתיר שימוש לצורך מצווה בנר חנוכה, מדף כג. שנר חנוכה דוחה מצוות נר שבת, ומדוע לא ידליק נר חנוכה בביתו על שלחנו וישתמש בו לדבר מצווה. ולמד מכאן לאסור תשמיש מצווה בנר חנוכה. הרי שסבר כי ניתן לקיים את עיקר מצוותו בהדלקה על שלחנו, וכן יש להבין כי הקלו בשעת הסכנה לקיים מצוותו מעיקר הדין, ואין כאן תקנה מחודשת לעת שישנה סכנה.

ובכך מבאר בקונטרס חנוכה ומגילה בסי' ד את שהקשו הנו"כ על הטור והשו"ע שבסי' תרעה, א כתב שאם הדליקה בפנים והוציאה אינו יוצא מטעם שהרואה אומר שלצורכו הדליקה, ולא כתבו כטעם הגמ' בדף כב: והרמב"ם בהל' חנוכה פ"ד ה"ט שהדלקה עושה מצווה. ובאר שלשו"ע בדיעבד אף על שלחנו הוי מקומו ויוצא יד"ח (שכן לדעת השו"ע בסי' תרעב, ב בדיעבד מדליקין כל הלילה), ולכן רק משום הרואה שאומר שלצורכו הדליקה אינו יוצא יד"ח. אולם לרמב"ם שאף בדיעבד אינו יוצא בהדלקה בביתו, אלא רק בשעת סכנה תיקנו לו כן, אינו יוצא יד"ח משו שאינה מקום הדלקתו.