לא יסור שבט מיהודה. כך ברך יעקב אבינו את יהודה כי המלכות תהיה מבני לאה ולא מבני רחל.
האחים ידעו שמיהודה תצא המלכות. אך ראו את יוסף נוהג בגנוני מלכות, מסלסל בשערו, כמו מלך שמסתפר בכל יום. גם ראו שיוסף לוקח אחריות על האחים שאינם נוהגים כשורה ומספר לאביו עליהם, הבינו שהוא רוצה להיות המלך עליהם. וכאשר סיפר לאחיו את החלומות שהם משתחווים לו, הם אמרו לו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו.
אפשר לפרש שיוסף סיפר לאחיו את החלומות כדי שיפתרו לו אותם אחרת ממשמעות של מלכות או יפרכו לו אותו כי הם רועי צאן ואיך יתכן שחלם שהם מאלמים אלומים. אבל האחים פרשו על מלכות, לכן את החלום סיפר לאביו כדי שיפרוך אותו ואמנם יעקב אמר שהחלום לא יתכן שיתקיים כי רחל מתה.
האחים הבינו שיוסף מהרהר ביום על כך שיהיה מלך עליהם, לכן חולם בלילה. וראו בכך מרידה במלכות המחייבת מיתה.
יוסף ידע שאין לו שאיפות להיות מלך על אחיו, לכן קיבל את החלומות כנבואה לגילוי רצון ה' שימלוך. הוא ידע שהמלכות היא של יהודה, אך הבין שיש אפשרות שימלוך בלי לפגוע במלכות יהודה. כמו שאמנם כך היה. שהיה מלך במצרים וכן שאול שהיה משבט בנימין שהוא בן רחל מלך לפני דוד. אין בכך סתירה לברכת יעקב, שלא יסור שבט מיהודה. כי הכוונה היא שרק אחרי המלך הראשון שיהיה מיהודה לא יסור השבט מיהודה.
יסוד המלכות מאימותינו לאה ורחל.
לאה הצדיקה מתפללת לה' ואינה עושה השתדלות ואמנם ה' עוזר והיא מתחתנת עם יעקב וזוכה לששה ילדים למלכות ולויה וכהונה.
יהודה זכה למלכות בזה שאמר צדקה ממני. עשה מעשה לא טוב עם תמר כלתו, אך בגבורה רבה הודה וביטל את עצמו וגרם לעצמו בושה ובזכות זה מלך. דוד בשתיים ועלתה לו. בגלל שהודה מיד זכה למלכות. לא בגלל צדקות אלא דוקא בגלל ההתבטלות אחרי החטא וההכרה שאני כלום וההכרה שה' מנהל את העולם ואין לי משלי כלום לכן יכל למלוך, כי המלך עומד בין ה' לבין העם וככל שמתבטל המלך, כך העם מקושר יותר לה' בלי מתווך. כתוב ששלמה ישב על כסא ה'. שלמה בנה כסא מיוחד ונפלא אך ישב על כסא ה'. אין לו כסא, כי המלכות שלו היא מלכות ה'.
רחל הצדיקה זכתה למלכות לא בגלל דבקות לה' או התבטלות כמו לאה, אלא בזכות שהייתה יפת תואר ויפת מראה ובזכות מעשה הצדקות שעשתה, שיש לו כח יותר ממעשה האבות, בזה שמסרה את הסימנים לאחותה שלא תתבייש. גם יוסף הוא צדיק יפה תואר כמו אמו ומוכשר מאד. זכה למלכות בזכות וינס מפני העברה. מעשה עצום מעל לכוחות אנוש, הים ראה את ארונו של יוסף וינוס. נס מפני נס. יוסף מלך על עצמו וברח מהעבירה, ובכך זכה למלכות.
שאול היה בן שנה במולכו. בלי חטא כמו ילד בן שנה זכה למלוך, אבל באחת ולא עלתה לו. עשה חטא אחד ואיבד את מלכותו כי זכה למלכות בגלל הצדקות המושלמת.
מלכות דוד היא מלכות ה' העוברת דרך המלך לכן כאשר חטא יהודה והרגיש שהוא לא כלום אז יכול למלוך.
אברהם אבינו ומשה ודוד היו גדולי המלכים והם מצטיינים בענווה. עפר ואפר, ונחנו מה, תולעת ולא איש.
חזקיהו מלך יהודה מזרע דוד לא התחתן כי עשה חשבונות של צדקות. הנביא אמר לו צו לביתך כי לא תחיה. המלכות שלך היא כאשר אתה מתבטל לה', אם אתה עושה חשבונות ואתה מנהל את חייך ולא מפקיר את חייך ביד ה' בלי חשבונות, דינך מות.
מלכות יוסף דורשת צדקות אבל גם הכרה שלמרות שאני מוכשר ופועל ומנהל את העולם אני יודע שה' הוא הכח המניע לכל המעשים וגם להצלחות שאני עשיתי.
בהיכרות עם פרעה אומר יוסף הא' יענה את שלום פרעה, את אשר הא' עושה הראה את פרעה, הא' הוא העושה.
יוסף אומר לפרעה שימצא איש נבון וחכם, כי כך מבין יוסף את המלכות כי המלך הוא הפועל וכך מבין גם פרעה.
פרעה מבין את המסר ומסכים עם יוסף אך אומר ליוסף שהקשר שלו עם בורא עולם אינו גורע. פרעה אומר ליוסף, אחרי הודיע א' אותך את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך. אומר ליוסף אומנם אתה קשור לבורא עולם אמנם אצלנו זה לא נחשב כי מלכות יהודה אינה נחשבת אצלנו. אבל העובדה שה' הודיע לך כל זאת, זה מראה שאתה נבון וחכם.
פרעה אומר לעבדיו, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. לא מדבר על כישרונות ויכולות של יוסף כי על זה אפשר להתווכח כי בסה''כ פתר חלומות, אבל אומר להם מכיוון ששמענו על פתרון החלום וה' מנהל את העולם לכן צריך שהפתרון יהיה על ידי הא'.
פרעה אמר להם שיוסף הצדיק יקשר בינינו לבין הא'.
פרעה אומר ליוסף, רק הכסא אגדל ממך. כמו ששלמה ישב על כסא ה' וזוהי מלכות ה', כך אני אמלוך על מצרים על ידך ובכך היה צריך יוסף למלוך על מצרים כמו מלכי יהודה על ישראל.
עלינו להמליך את ה' עלינו להתבטל לרצון ה' ולקבל על כל הבא עלינו בשמחה כי הכל מה'. וכל אחד יכול למלוך על תאוותיו ועל רצונו ולהכניעם לפני ה' ובכך להמליך את ה' עליו, עד שלעתיד לבוא במהרה בימינו יהיה משיח בן יוסף ואחריו משיח בן דוד ומלכות ה' על כל העולם.