מעיינה של תורהפרשת דברים ''ויתעבר ה בי למענכם…'' (ג, כ''ו)
לדברי רבי דויד מושקוביץ, בעל ''גלילי זהב'', אומר כאן משה לישראל: במי מריבה הכיתי את הסלע, ולא דיברתי אליו כמצוות ה (במדבר כ, ז-י''א), כל זאת עשיתי רק למענכם – שלא לעורר חלילה קטרוג עליכם. לאמור: הסלע הזה, שהוא אבן דוממת, בכל זאת כשמדברים אליו בשם ה – הוא מיד שומע ומקיים את הדברים שמצווים עליו; ואילו אתם, אף-על-פי שאני מדבר אליכם יום יום בשם ה – אינכם נשמעים לדבר האל. וכדי למנוע קטרוג זה כלפיכם, נטלתי עלי אחריות כבדה שלא לדבר אל הסלע, אלא להכותו; כדי להראות קבל עם ועדה, שבלי הכאה אין הסלע נותן מים...להמשך
אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, וכן הוא אומר: (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו - זו מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.
אפשר לפרש עפ"י מ"ש רז"ל שע"י עסק התורה נקרא דבק בה' וכמ"ש בגמרא: "וכי אפשר לאדם לידבק בה'? אלא, זה המהנה ת"ח מנכסיו ומחזיק בידיו כאילו דבק בשכינה" ובא הרמז בתיבת "ואתם" אותיות ואמת שהיא רמז לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ. אמת רומז לתורה שבכתב. ותוספת ה-וא"ו רומז לתורה שבע"פ שהוא שיתא סידרי משנה וגמרא. ובא ה- וא"ו להוסיף תורה שבע"פ, לומר ששתיהן קשורות זה בזה וחייב אדם לעסוק בשתיהן, וכולן ניתנו בסיני וכמאמר הכתוב: "תתן אמת ליעקב".(ענף חיים - לרבי אברהם חיים אלנדאף זצ"ל)
"ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל וגו' ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (ה, א)
אפשר לומר, שמזהיר כאן גם על לימוד התורה שבע"פ שהיא ביאור התורה שבכתב והיא - המשנה. שיש במשנה תקכ"ד פרקים, ועם פרק "שנו חכמים" ופרק "אנדרוגינוס" שהם ברייתות שהוקבעו בכלל המשנה הרי תקכ"ו כמנין "ולמדתם אתם". עוד, "אתם" אותיות אמת - שתעסקו בה לשם שמים ולא לשם פנייה אחרת. ואמר:"ושמרתם לעשותם" - כלומר, צריכים לעשות לה שמירה שלא תשכחו. ובמה תהיה השמירה? כשתעסקו בזמרה, כמ"ש ב"ילקוט יחזקאל": "אמר ר' יוחנן, כל הקורא בלא נעימהושונה בלא זמירה עליו הכתוב אומר 'וגם אני נתתי לבם חוקים לא טובים'". ופירוש נעימה, כגון טעמי המקרא. וכתבו התוס' שהיה דרכן לשנות המשנה בזמירה ע"פ, שע"י הזמר זוכרים בע"פ. וזהו שאמר "ולמדתם ושמרתם" ששמירת הלימוד הוא ע"י שקורא בנעימה וזמר. וכן תמצא ש"ושמרתם" בגימטריא - קורא משנה בנעימה, חיים לו. כי עפ"י הסוד, כאשר האדם לומד משנה עם הנעימה ממשיך לה חיים עליונים ונעשית נשמה ע"י הלימוד בכוונה זו. ולכן המונע ממנה הנועם העליון וקורא בלא נעימה עליו נאמר: "וגם אני נתתי להם וכו' ומשפטים בל יחיו" ולכן שנינו "אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו". והוא על-דרך הנזכר. (מקום מקדש - לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
"לא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב" (שם, יז)
כל אלו הלאוין מפסיקים בקריאתם מעט. והטעם, כדי שלא יחשוב הקורא אותם, שלגמרי משמע. דהיינו לאסור רציחה בכל אופן או גניבה וכו'. אלא, לא תרצח - למי שאינו חייב רציחה, אבל מותר לרצוח מי שחייב רציחה [בבי"ד]. ולא תגנוב את רעך בשאר דברים אבל אתה גונב דעתו בתורה ובמצוות. ולא תנאף את הערווה, אבל עם אשה דעלמא שמותרת לך לפרות ולרבות ממנה מותר. וכמבואר בזוהר ברעיא מהימנא סוף פרשת יתרו באריכות. וסימניך: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". (קייץ המזבח - לרבי חיים כסאר זצ"ל)
מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני תימן ירושלים רח' תרמ"ב 6 | טל': 02-5812531 | חשבון בנק הדאר: 4874867 מבשר טוב הת"ת לבני עדת תימן | רח' דוד 28 | פקס: 02-5811026
.jpg?id=18205693)
