מעיינה של תורה  אמר משה רבנו לבני-ישראל על אודות ראשי המטות, שיהיו יודעים כיצד להעריך את דברי מנהיגיהם, שכן כל אשר יאמרו הם, ראשי המטות, הרי ''זה הדבר אשר צוה ה''. דברי-סופרים כדברי-תורה הם, ויש לשמוע אותם כשם ששומעים דברי אלהים חיים.
לפיכך הקדימה זאת התורה לפרשת התרת-נדרים, שכן מה טעם יכול חכם להתיר נדר ולעקרו מלמפרע כאילו לא היה – אומר ה''כלי יקר'' – משום שחייו היומיומיים ומעשיו של כל אדם מישראל צריכים להיות מסודרים על-פי דעתם ורצונם של חכמי-התורה,
וממילא אומרים אנו: ''כל הנודר על דעת חכמים הוא נודר'' – מלכתחילה מתכוון הנודר, שלא יהא תוקף לנדרו אלא אם כן יסכימו לכך החכמים, אבל אם לא יסכימו ויאמרו: ''מותר לך'', יפקע תוקפו מעיקרא, כשם שיכול הבעל להפר את נדרי אשתו, משום ש''כל הנודרת על דעת... להמשך