פרשת בחוקותי
''אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו'' (כ''ו, ג)
שתהיו עמלים בתורה (רש''י). אם היו עמלים ועוסקים בתורה, נקל יהיה לכם להיזהר במצוות לא-תעשה. עסק התורה כשלעצמו מציל מן היצר-הרע.
''ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו'' (כ''ו, ד)
עץ השדה הן אילני סרק שעתידין לעשות פרי (רש''י). הדין הוא, שאם מברך אדם בורא-פרי-אדמה על פרי-העץ גם-כן יצא ידי חובתו, שהרי בעצם גם פרי-העץ צומח מן האדמה. והנה, כיוון שנאמר כאן: ''ונתנה הארץ יבולה'', הרי ממילא גם פרי-העץ בכלל זה. למה איפוא נאמר שוב: ''ועץ השדה יתן פריו''? - אלא עלינו להסיק מזה, ש''עץ השדה'' אין פירושו עץ-פרי, כי אם אילני-סרק שעתידים לעשות פרי.
''ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ'' (כ''ו, ה)
אם יש פרנסה בריווח ואוכלים לחם לשובע, אפשר לישב בארץ בשלווה. אין צורך לתור אחרי מקומות-הגירה ולנדוד לארצות זרות. כי זה בא תמיד כתוצאה ממחסור כלכלי בארץ-המולדת. כמו-כן שורר אז שלום בין בני-האדם, שכן ע-פי רוב באים אנשים לידי מריבה בגלל מחסור בפרנסה, שהאחד מקנא ברעהו ומבקש להוציא את פרוסתו מבין שיניו.
להמשך>