|
|
היוצא בימי ניסן ורואה אילני מאכל שמוציאין פרח, מברך:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בִּרְיוֹת טובות (ואילנות טובים) כדי להתנאות בהן בני אדם:
ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה, ואם איחר מלברך עד שגדלו הפירות, לא יברך עוד. אבל קודם שגדלו, יכול לברך אפילו אם לא בירך בפעם הראשונה שראה את הפרחים.
מנהג הספרדים לומר ברכה זו ברָב עם ובתוספת מזמורים ובקשות, ואצלינו וכן אצל האשכנזים לא נהגו זאת: |
|
+- הוסף תגובה חדשה | | תגובות:
| בטעינה... |
|
|
|