מספרים על הקיסר נפוליון שבאחד ממסעיו לכבוש את אירופה, יצא לסייר באחת הערים ונקלע לרובע היהודים, היה יום תשעה באב, הוא שמע קול בכיות וזעקות.
הוא נחרד וביקש לבדוק מה מקור הזעקות והבכיות. הוא הגיע לבית כנסת של היהודים, ונדהם לראות יהודים זקנים ונערים יושבים על הארץ מתפלשים בעפר ובוכים בקול נהי ומספד קורע לבבות.
הוא וביקש לדעת על מה הבכי הגדול?
סיפרו לו שהיה ליהודים בית מקדש גדול ובאו אויבים רשעים והחריבו אותו.
הוא התעניין לדעת איזה צבא עשה זאת ואולי יעניש אותם.
ענו לו היהודים כי הדבר התרחש לפני יותר מאלף וחמש מאות שנה
הקיסר תמה, היתכן שאחרי מאות רבות של שנים והעם הזה ממשיך לבכות על חורבן בית מקדשו.
אמר הקיסר, אם הם בוכים כל כך הרבה שנים אזי אין ספק שעם כזה יש לו קיום, ובסופו של דבר העם הזה יזכה לראות בבניין מקדשו מחדש
חלום של כל יהודי להשתתף בבנין בית המקדש איך זוכים? לימוד התורה, התחזקות באמונה, אהבת אחים, רצון חזק,
ותפילה לקרוב הגאולה. אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה
בטעינה...